סיפור השבוע – כבוד

כבוד

מילה אחת שמעסיקה אותי מאז יום חמישי בערב בעת ששמעתי
את קריאות הבוז שנשלחו לשרת התרבות במופע של שלום חנוך…
כבוד… זה כבד לתת כבוד למישהו שאתה חולק עליו באופן מהותי..
ויחד עם זאת זה יכול להיות קל
מתי?
כשאני מחליטה לכבד אדם באשר הוא אדם…
ואולי אני טועה?
אני הולכת לתנ”ך… אני תמיד מוצאת שם את התשובות שלי…
ואכן מצאתי…
בפעם הראשונה שמופיעה בתנ”ך המילה “כבוד”
ספר שמות פרק טז : ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עֶרֶב–וִידַעְתֶּם,

כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ז וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה,
בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-יְהוָה;
מדהים לא?…

בני ישראל מתלוננים למשה ואהרון על שהוציאו אותם ממצרים,
למות ברעב במדבר, שהרי הם מעדיפים כבר למות בתוך סיר הבשר של מצרים…
ומשה עונה להם בערב (בסופו של יום) אתם ואני יודעים כי ה’ הוציא אתכם ממצרים…
ובבוקר תראו את כבוד ה’ כי הוא זה ששומע את התלונות שלכם….
ואיך הם יוכלו לראות את כבוד ה’?
חכו 3 פסוקים והנה מופיע התיאור:

“וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; 
וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן.”
בני ישראל יכולים לראות את אלוהים בענן…
או כמו שכותבת המשוררת המופלאה ויסלבה שימבורסקה בשירה “עננים” :
בתיאור של עננים, יהיה עלי למהר מאד –
שבריר שניה
וכבר הם מתחילים להשתנות…
מעל חייך שנשלמו
וחיי שטרם נשלמו,
הם צועדים בסך ובהדר, כדרכם מאז.
לא חייבים איתנו למות.
לא חייבים להראות על מנת לשוט.

כך שימבורסקה… ואני לוקחת ממנה ומהתנ”ך את מוטיב הראיה..
רואה אני את האישה הזאת, ששונה באופן מהותי ממני,
רואה אני את צלם אלוהים שבתוכה, לא מתעלמת מהפערים ביננו,
שומעת בתוכי את כל התלונות שיש לי כלפי התנהלותה…
ובוחרת שלא לקרוא בוז…
כי כמו שאומרת שימבורסקה ” שבריר שניה וכבר הם מתחילים להשתנות…”
תודה למורה הנבוכים שלי – התנ”ך…